"וואו ענת" כתבה לי הילה (שעונה לטלפונים שלכם אצלנו ב'להקשיב לעיניים')
אחרי יום שלם של שיחות טלפון אתכם,
"כמה מאוכזבי ונפגעי רפואה יש, זה כל כך עצוב.
אנשים כאובים, פוחדים, מתוסכלים…"

וזה נכון, יש כל כך הרבה.

וברור שיש גם המון אנשים שבזכות רפואת העיניים הקונבנציונאלית
ניצלו מעיוורון, או חיים היום עם יכולת לראות, שאילולא הניתוח שעברו,
או הטיפות שקיבלו, היו רואים היום הרבה פחות טוב, אם בכלל.

אני לא נגד הרופאים הניתוחים או הטיפות,

רק מצער אותי מאד שרופאי העיניים מסתכלים על העיניים (במקרה הטוב)
ועל חלק מסוים בעין במקרה היותר גרוע (מומחה לרשתית ומומחה לקרנית… וכו'),
כעל איבר שמנותק לחלוטין מהקשרו בתוך הגוף,
ועוד יותר מנותק מההקשר היותר גבוה (או אם תרצו פנימי) של נפש/נשמה/תדר/רגש.

ולמה זה כל כך מצער?

אלף, כי אפשר לעזור לעיניים כל כך הרבה, ובכל כך הרבה דרכים,
דרכים שהן לא אלימות ופולשניות (שהרבה פעמים גורמות בדרך לעוד נזקים).
דרכים שמחזקות את הגוף, העיניים ואת העולם הפנימי כך שיתמוך בריפוי.
ואנחנו רואים כל כך הרבה שיפורים רק מעצם ההקשבה הזו פנימה.

בית, חלק מרופאי העיניים (כמו רופאים בכל מקצועות הרפואה) שוכחים לעיתים
כי מולם עומד אדם. אדם עם פחדים ותקוות, עם אמונות.
כן אמונות.
וכשאדם סומך על הרופא שלו שאומר שהוא הולך להתעוור,
או שאין שום יכולת הבראה מהמחלה הכרונית הזו – רק ייצוב שלה במקרה הטוב,
אדם כזה לרוב, יאמץ את האמונה הזו של הרופא,
וזה יהיה מאד קשה עבורו להחלים – כי הוא מאמין שזה לא אפשרי (מאמין בלב שלם).
גימל, כי הרבה פעמים הסיבה למחלה או לבעיה ממש נמצאת 'מתחת לאף',
זה כל כך ברור מה גרם לה (בעולם הפנימי)
וזה ברור שעד שלא תתרחש הבנה או טרנספורמציה פנימית,
החולי לא יירפא (או שחולי אחר יבוא במקומו).
לדוגמה: הניתוח יצליח, אבל הראייה לא תשתפר.
או הטיפות יורידו את הלחץ, אבל עצב הראייה ימשיך להיפגע (בגלאוקומה),
או הזריקות לא יעצרו את הדימום (בניוון רשתית רטוב AMD).

ודלת, מצבו הנפשי, מנטלי או רגשי של האדם,
יקבעו יותר מהכול את תוצאות הטיפול.
ואם אדם נכנס לדיכאון אחרי שהתבשר שיש לו מחלת עיניים,
רוב הסיכויים שההתדרדרות בראייה תהיה מהירה מאד מנקודה זו.
יוצא לי לראות את זה לא מעט.

ולעומת זאת, אנשים שלומדים לחיות בשמחה, בלי קשר לנסיבות החיים
(כן, אפשר ללמוד את זה),
בדרך כלל מצבם יחל להשתפר,
או לפחות ההתדרדרות תיעצר או תתחיל להאט.
…

ושמישהו יראה את המייל הזה לרופאי העיניים
…
איזה מדהים יהיה היום הזה שבו רופא עיניים,
עם כל הכלים המדהימים של הרפואה המערבית,
גם הכלים האבחוניים וגם הטיפוליים,
ידע גם להקשיב לעיניים, לדבר איתן,

ולראות לעומק את האדם שמאחורי העיניים.