לפני כמה ימים, 
בקבוצת הווטסאפ שלנו: 'להקשיב לעיניים – שאלות ותשובות',
מישהו שלח סרטון קצר שצולם בכנס בו דיברו רופאי עיניים,
זו תמונה מהוידאו:

ובסרטון יושבים להם 3 רופאי עיניים (או אולי גם אופטומטריסטים), עם המנחה, בפאנל של כנס,

חלקם פרופסורים מהשורה הראשונה,
כמו פרופ' יאיר מורד, שאני בטוחה שהוא רופא עיניים מעולה.
ואומרים פה אחד "אי אפשר לשפר קוצר ראייה".
"אפשר להאט את ההתדרדרות" הם אומרים, "אבל מה שקרה כבר קרה".

אני רוצה להגיד לכם כאן, בצורה הכי חדה וברורה שאני יכולה:
זה פשוט לא נכון!
ורבים מכם, שקוראים את המיילים שלי, אתם יודעים את זה על בשרכם,
אתם כבר שיפרתם את קוצר הראייה שלכם.

במהלך השנים פגשתי מאות (כן, מאות) אנשים ששיפרו את קוצר הראייה שלהם.
ועדיין, איכשהו, הפרופסורים שם למעלה, עוד לא הפנימו שהם טועים.
ועדיין מבטלים, על הסף, כל מידע שמגיע אליהם מאנשים ששיפרו את הראייה.

אני חייבת להגיד שזה מאד מעציב אותי.
כי הרופאים האלה הם הסמכות לכל כך הרבה אנשים,
וחסר להם ידע כל כך בסיסי וחשוב.
הם פשוט לא יודעים את הסיבות האמיתיות לקוצר ראייה,
הם לא יודעים שיש מה לעשות בנידון.
והם לא מודעים לנזקים שגורמים המשקפיים.
ולכן טועים, מטעים וגורמים לבורות בנושא לגדול.

אז שתדעו,
שיש מה לעשות. יש המון מה לעשות.
אפשר לשפר קוצר ראייה בכל גיל.
מתינוקות ועד קשישים.
וכמובן שאפשר להגיע לשיפור כמעט בכל בעיית ראייה, אבל היום אנחנו מדברים על קוצר ראייה.

אז כשהילד שלכם לא רואה טוב מהלוח
(או אם הילד הזה זה אתם בגיל 40, וקשה לכם לראות טלוויזיה)
אפשר לשים לו או לה משקפיים,
אפשר להתעלם מזה (שזה לא פחות גרוע),
אבל אפשר גם לעשות מעשים שיביאו לשיפור הראייה וירידת המספר:
אם זה ביחסים בתוך המשפחה (כן, זה קשור מאד),
אם זה בהנחיה להתנהלות ראייה נכונה ביום-יום (כמו איך מפסיקים להתאמץ),
ואם זה בתרגילי עיניים, שיכולים להיות ממש נחמדים ומשמחים.
(אחרת לא עושים אותם)

יש מה לעשות. וכדאי לעשות.
ואם אתם פוגשים איזה רופא עיניים או אופטומטריסט שאומרים לכם שאי אפשר,
תגידו להם שענת אקסלרוד מחכה להם.
שידברו איתי.