הייתה לי השבוע שיחה מעניינת עם זוג עיניים,

דיברנו על מה מטריד אותן ומה הן מבקשות וזה היה נהדר,

המתח בהן ירד, והן הרגישו טוב יותר.

אבל אז לקראת סיום השיחה,

פתאום הן אמרו שהן נורא מתוחות,

כאילו פתאום זינק המתח בעיניים וממש הגיע לכאב.

מה קרה שם ברגעים האלה, שגרם לו לעלות?

זה קורה לנו כל הזמן.

המתח בעיניים עולה ויורד.

אבל רק אם מקשיבים טוב טוב,

אפשר לזהות את זה, ולעצור.

וזה מה שעשינו.

אני ובעלת העיניים.

עצרנו ושאלנו את העיניים "מה קרה?"

"איזו מחשבה (או רגש) פתאום עלו והציפו, והעלו מתח?"

מהר מאד בעלת העיניים ידעה לומר.

יש לי איזה אירוע עוד יומיים,

שאני צריכה לדבר בו,

ואני מתה מפחד.

זה ישר מזכיר לי זיכרון ילדות,

שבו דיברתי בכיתה וצחקו עלי.

אז חזרנו לשם לרגע, לכיתה ב',

ועיבדנו את האירוע.

והשתחררו גם עצב וגם בושה…

ואחרי כמה דקות קצרות,

העיניים כבר היו ממש רגועות. ושמחות.

ואותה אישה נהדרת כבר פחות חששה מהאירוע הקרב.

אז אם אתם מרגישים איזה משהו קטן של אי נוחות בעיניים,

אולי זו הזדמנות מצוינת לעצור ולהבין,

מה עובר עליכם ברגע הזה.

לזהות, ואז להתחבר לעצמכם בחמלה,

לקבל את הרגש שעולה,

ולתת לזה להשתחרר.

זהו.

והחיים יפים יותר כשאנחנו בהקשבה הזו.

וגם בריאים יותר.