יש הורים שמאד רגישים לתזונה של הילדים שלהם, כשהם רואים את הילד/ה שלהם אוכלת במסיבת יומולדת במבה וקולה, הם נחרדים ומודאגים מהתוצאות ההרסניות שיביאו המזונות המתועשים הללו לגוף הבריא ואהוב.

ואני? לי יש רגישות לעיניים.
כשאני שומעת מישהו אומר שכואבות לו העיניים,
והוא ממשיך לעשות הכל כרגיל, כאילו לא קרה כלום,
– זה עושה לי כאב בלב.

כשאני רואה מישהי שהראייה שלה מתחילה להתדרדר,
והיא הולכת מיד לאופטומטריסט לעשות משקפיים,
בלי להבין למה, ולמה עכשיו.
ובלי לדעת שאפשר לשפר את זה – קשה לי לנשום…

וכשאני רואה אנשים עם מחלות עיניים,
שרק הולכים לרופאים, בלי להבין שאפשר ממש לעזור לעיניים
… בנוסף לטיפול הרפואי – זה מעציב אותי.