מה לא לעשות! לפני בדיקת ראייה

מה לא לעשות לפני בדיקת ראייה?

מה אתם עושים כשאתם מחכים בתור לבדיקת עיניים?
נכון, אתם בטלפון.
ומה עושים ילדים בתור לבדיקת עיניים? שזו בד"כ המתנה הרבה יותר ארוכה,
נכון, גם הם בטלפון.
ואתם יודעים מה קורה כשהעיניים נמצאות הרבה זמן ממוקדות בטלפון, שזה 'מרחק קרוב'?
מה שקורה הוא שעדשת העין מתקמרת (מתעגלת),
והשריר שאחראי לפעולה שלה מתכווץ, זאת אומרת שהוא במצב המאומץ שלו. ולאורך זמן.

ולמה כל זה חשוב?
כי מה שאתם עושים לפני בדיקת הראייה, משפיע על תוצאות הבדיקה.
אשכרה ככה.

ואם זה מפתיע אתכם, אתם לא לבד.
רוב האנשים חושבים שהראייה היא דבר סטטי, זאת אומרת משתנה עם השנים,
אבל לא משתנה מרגע לרגע.
ובכן… הרי החדשות: הראייה כן יכולה להשתנות מרגע לרגע.
והיא משתנה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב.

אז בואו נחזור לבדיקת הראייה.
וזה נכון לכולנו, אבל במיוחד לילדים בבדיקה אצל אופטומטריסט/ית (ללא הרחבת אישונים).

אם הילד או הילדה שלכם יושבים עם הטלפון לפני הבדיקה,
או הרבה זמן בבית עם הטלפון, בשעות שלפני הבדיקה,
העדשה שלהם תהיה יחסית קמורה מהרגיל,
כי היא הייתה קמורה במשך הרבה זמן ולוקח לה זמן לחזור למצב מנוחה,
שבו היא יותר שטוחה.

ומה זה אומר?
זה אומר שבבדיקה אותו הילד או הילדה לא יראו טוב מרחוק
והאופטומטריסט יגיד לכם שהם קצרי ראייה.
או אם הם כבר עם משקפיים של קוצר ראייה, יגידו לכם שהמספר גדל.

ויכינו להם משקפיים מתאימים.

אבל מה שיש לאותם הילדים זה לא קוצר ראייה אמיתי, מצב שבו גלגל העין מתארך,
אלא יש להם 'כאילו קוצר ראייה',
וזה מצב שבו על ידי כמה דקות של מנוחה, או על ידי התבוננות לרחוק,
הוא פשוט משתחרר ונעלם.

'כאילו קוצר ראייה' או בשפה המקצועית 'פסאדו מיופיה',
הוא מצב שקיים בספרות ויש עליו מחקרים רבים.
(עוד מידע אפשר למצוא באתר הנהדר של ג'ק סטיינר Endmyopia).

לצערי, רוב האופטומטריסטים ורופאי העיניים לא נותנים את הדעת על התופעה הזו.
ואז מה שקורה הוא שמתאימים לילד משקפיים במספר שגבוה מידי לעיניו,
שלא משקף את המצב היומיומי של העיניים.
ואז כשהוא ינוח או ישחק כדור רגל, או ישן בלילה,
העיניים שלו יהיו רעננות והמשקפיים שקיבל יהיו לו חזקות מידי.

וכבר אמרו לו בחנות 'אתה תתרגל', אז הוא ימשיך ללכת איתם למרות שלא נוח לו,
עד שהעין לא תוכל יותר לשאת את עוצמת העדשה ותאלץ להתארך (וזה כבר באמת קוצר ראייה).
ואז בבדיקה הבאה הכול יחזור שוב, והמספר ימשיך ויגדל, והעין תמשיך ותתארך.

נשמע נורא? זה מה שקורה לרבים מהילדים כיום, במיוחד עם קוצר ראייה (מיופיה).
לא לכולם זו הסיבה היחידה, אבל לרובם זה גורם שמזרז את עליית המספר.

אז בואו נראה מה אפשר לעשות:

1. לפני בדיקת ראייה עושים: כיפויים, או מתבוננים רחוק (לא טלפון, לא טאבלט, לא ספר).
2. את בדיקת הראייה עושים כשרעננים, בבוקר או בצהריים. כששבעים ורגועים. ובאור יום.
   לא בערב, ולא כשרעבים.
3. אם אפשר גם בבית לפני הבדיקה עושים כיפויים ומנוחות לעיניים. הבדיקה מספיק מלחיצה גם ככה, כדי לתת לנו מושג הגיוני לגבי הראייה האמיתית שלנו, צריך הרפיה רצינית לעיניים לפני הבדיקה.
4. אם צריך מנוחה קלה בין הבדיקה של עין אחת לשנייה, לוקחים את הזמן ולא ממהרים.
5. אם האופטומטריסט/ית לא נחמד/ה אליכם. תמצאו מישהו אחר.
6. עדיף תמיד לבקש שהמרשם יהיה נמוך לפחות ברבע מספר ממה שייצא בבדיקה. יש אופטומטריסטים שעושים את זה קבוע. אבל לא כולם לצערי.
7. 
   נקודה חשובה לכולם, אבל במיוחד לילדים.
   אם המספר של קוצר הראייה הוא נמוך (כמו 2-) אז חשוב להגיד לילד לקרוא ולהביט לקרוב ללא משקפיים.
   במידה והמספר גבוהה יותר וקשה לראות קרוב ללא משקפיים,
   חשוב ביותר לעשות לילד עוד זוג נוסף, למרחקים הקרובים. זוג שיהיה נמוך יותר מהמשקפיים לרחוק.
   הדבר הזה יעצור את עליית המספר ואולי אפילו יעזור להוריד אותו.
8. בואו לטיפול בלהקשיב לעיניים, הכי טוב זה פשוט לשפר את הראייה ולהוריד מספרים בדרך טבעית, לא ככה?

בהצלחה עם זה.