הנה מייל משמח שקיבלתי לאחרונה (וקיבלתי אישור לצטט):
“ענת יקרה
בזכות העידוד הרב שאת מפרגנת לנו חופשי במיילים שלך,
עשיתי היום צעד גדול והורדתי את המולטיפוקל המתעתעים גם בבית במשימות שאין צורך להתמקד על משהו
וגם ברחוב. פשוט השלכתי אותם לכיס וצעדתי בבטחה שחסרה לי כבר למעלה משנה וחצי
מאז שעשו לי חדשות שלא הצלחתי להתרגל אליהן.
וואו, פשוט הרגשתי חירות. חזרתי מחדש לתחושת מימדים נכונה…
לא הייתי צריכה לחשב צעדים במדרגות ובמדרכות הישנות הרב מפלסיות,
פשוט הגוף חזר למצב הטבעי שבו הוא יודע מה לעשות כשלא מפריעים לו עם עדשות רב מימדיות .
כמובן, מרחוק המראות היו מטושטשים,
אבל מקרוב אין בעיה לקרוא מספרים ושלטים וחזרה לי תחושה של ביטחון בהליכה שנראה שהיא הולכת לאיבוד.
המימדים חוזרים למקומם הנכון ומשהו במוח שסבל מאוד מהבלבול של המולטי חוזר לחוויה מתקנת וזה ומרגיש טוב.”
כמה מילים על משקפי המולטי-פוקל
מולטי פוקל אלו משקפיים עם כמה מוקדים.
הם מיועדים בד”כ למי שעבר את גיל 50 או 60,
כי עם הגיל, הראייה לרחוק אינה דומה כבר לראייה לקרוב (כמו שפעם היא היתה)
באותה העדשה יש בחלק העליון תיקון לרחוק, בחלק המרכזי תיקון לבינוני, ובחלק התחתון תיקון למרחק הקרוב.
רוב האנשים מתרגלים אליהם במוקדם או במאוחר,וכביכול הכל בסדר.
אבל זה יותר מורכב מזה. בואו נראה למה:
מה טוב במשקפי המולטי-פוקל?
– הם נוחים
– הם מאפשרים לכם לתפקד ולראות טוב לכל המרחקים.
מה לא טוב בהם?
– הם נוחים – ונוחות מנוונת.
כמו אדם קשיש שקשה לו ללכת ומעודדים אותו לשבת על כיסא גלגלים, וזה באמת יותר קל ונוח,
אבל זה מהר מאד ינוון לו את הגוף, והוא יאבד לחלוטין את היכולת ללכת.
אותו הדבר קורה עם העיניים והמולטי-פוקל (אני קוראת להן כיסא הגלגלים של העיניים).
– הם ‘כולאים’ את העיניים במסדרון צר של ראייה (בגלל המבנה שלהם), וגורמים להיצרות שדה הראייה.
שזה בעייתי מאד ופוגע למשל בראיית הלילה שלנו ומפחית את יכולת העין לשחרר מתח (ע”י גירויים בהיקף הראייה).
– הם גורמים לנוקשות בצוואר: בגלל שמנח הראש נקבע על פי האובייקט עליו מסתכלים, ולפי המקום במשקפיים דרכו אנחנו צריכים להביט.
הנוקשות הזו בצוואר, יכולה לאורך זמן לעשות נזקים לשלד ונזקים לעיניים (כי נפגעת זרימת הדם לעיניים).
– הם גורמים לתחושת חוסר יציבות וחוסר יכולת להעריך מרחקים נכון (כמו במכתב למעלה)
– קשה יותר לשפר איתם את הראייה.
עכשיו, תשאלו:
אז מה לעשות? איך להיות בלעדיהם?
וכאן התשובה היא קצת יותר מורכבת.
אם אתם קצרי ראייה מילדות, ויש לכם מספרים מעל 5-, יהיה לכם קשה יותר להפטר מהמולטי.
במיוחד אם אתם ב 8- ומעלה.
אז במקרה שלכם זה אפשרי, אבל תצטרכו ליווי יותר אישי,
ואולי תתחילו רק לאט ובהדרגה לא להשתמש בהם בסיטואציות שבהן זה אפשרי:
למשל מול המחשב להשתמש במשקפיים חד מוקדיות שהם רק למחשב.
אבל אם ראיתם טוב עד גיל 40, והראייה שלכם לרחוק לא כל כך חלשה,
לכם יהיה יותר קל: עשו 2 או 3 זוגות משקפיים למרחקים השונים.
ותמיד בחרו את הזוג שאתו תראו מספיק טוב אבל לא חד מידי.
ואם יש לכם מספרים נמוכים של קוצר ראייה או צילינדר (אסטיגמטיזם).
תשימו לב שרוב הזמן אתם יכולים להיות בלי משקפיים ולראות טוב,
ורק לנהיגה או טלוויזיה אתם צריכים.
ובטח ובטח אתם לא צריכים את משקפי המולטי פוקל.
תוציאו את העיניים לחופשי !!!
אז לסיכום:
1. הנוחות מנוונת, ואי נוחות, במידה סבירה, ממש מועילה כאן.
- תמיד תנסו להשתמש בזוג המשקפיים (החד מוקדי)
עם המספר הכי נמוך שאפשר, לעבודה הספציפית הזו ברגע הזה:
אם זה מחשב או קיפול כביסה או טיול עם הכלבה.