עסוקים מכדי להקשיב

אתם, שעסוקים מידי, זה בשבילכם.

מתחת לפני השטח, בתוכנו, יש עולם שלם.
העיניים שלנו מדברות, מבקשות, לעיתים אפילו מתחננות…
מתחננות שנקשיב.

אבל רובנו עסוקים מידי בכדי להקשיב,
“אין לי זמן לזה עכשיו” אתם אומרים.

יש אנשים (רבים) שמגיעים אלי עם מחלות עיניים,
אבל יש אנשים שמגיעים לפני…
משהו מציק להם בעיניים, לא נוח להם, והם באים לשפר את הראייה,
ואז לפעמים כשמדברים עם העיניים שלהם, מגלים מצוקה קשה,
שאלמלא הייתה נשמעת עכשיו,
סיכויים גדולים שהייתה הופכת לבעיה הרבה יותר קשה (ולמחלת עיניים)

עין ש”לא יכולה יותר”,
עין שאומרת שהיא על “סף מוות”,
עין שקורסת מהעומס.
עין שהולכת ונעלמת אל החשכה.
(אני פוגשת אותן אצלי בקליניקה בהמוניהן)

עכשיו זה הזמן לעצור ולהקשיב להן,
כשמשהו מרגיש לא טוב שם… גם אם זה לא נורא ממש,
גם אם אתם כבר דוחים את זה מלא זמן.
יכול להיות שגדלה שם בפנים מצוקה קשה שאתם אפילו לא מודעים לה,
מצוקה שאפשר לטפל בה ולעזור לה.

אם משהו בכם מרגיש שרוצה להקשיב לעיניים – תקשיבו לו,
אל תחכו.

סגירת תפריט