על חופש, טיולים, טבע וראייה

על חופש טיולים, טבע וראייה 
או למה המסכים גרועים לנו ומה ההפך ממסכים?

אנחנו כל היום במסכים…
אנחנו, והילדים.

והעיניים?
מה יהיה על העיניים שלנו. כולנו?

אפשר לומר שהבהייה במסכים:
במחשב, בטאבלט בסמארטפון
היא תמצית כל מה שלא טוב לעיניים.

זה מה שקורה לעיניים שלנו מול המסכים:
* אין שינוי פוקוס (לקרוב לרחוק)
ולכן יש ניוון של העדשה והשריר שמזיז אותה
(השרירי הצילארי)

* אנחנו לא מזיזים את העיניים
(כי בשביל מה נזיז אותן?)
ושריר שלא מזיזים אותו כידוע נחלש…
אבל גם צובר מתח עודף.

* אין שימוש בראייה ההיקפית
(יענו מה שמחוץ למסגרת של המסך
ממש לא מעניין אותנו)
וזה גורם לעומס יתר על מרכז הראייה…
וגם עולמנו הולך ומצטמצם בכל המובנים…

* ולקינוח. חסר לנו אור יום ?

והנה פתרון הקסם לכל הדברים המפחידים שכתבתי
להיות בטבע… לטייל בטבע…
כמה פשוט, ככה גאוני…

ואז באופן טבעי:
* העיניים משנות פוקוס, וזזות הרבה יותר
* יש שימוש נרחב בראייה ההיקפית
(ציפור שעוברת. או ענן מעניין בשמיים. כל אלה מגרים את התאים ברשתית שנמצאים בפריפריה. ואור יום בשפע.)

* תוסיפו לזה את העובדה שכשאנחנו בטיול אנחנו אשכרה זזים יותר מ 10 צעדים רצוף… והדם זורם טוב והנשימה מעמיקה…
והגוף משחרר מתח. וגם הנפש…

* ובסופו של דבר. עיניים שרואות טבע
(ירוק, נופים, יופי, מרחבים)
יהיו שמחות יותר ובריאות יותר.

אז לסיום:
לבלות בחוץ ובטבע זה אחד מ’תרגילי העיניים’ הכי חשובים!
מן תרגיל פסיבי כזה…

שבו רק צריך לצאת ולהנות ?