מתכון בטוח להרוס את העיניים – חשוב שתקראו

“יש דבר אחד” אמרתי לעובדי חברת ההי-טק מרעננה,
לקראת סיום ההרצאה שלי ,
“שהוא מתכון בטוח להרוס את העיניים.
וזה: לעבוד מול מחשב בזמן שאתם שונאים את מה שאתם עושים”.

ואז מהשורה האחרונה אני שומעת את אחד העובדים, מסנן ‘מתחת לשפם’:
“קוראים לזה פרנסה” (וכולם צוחקים… כולל אני)

אבל האמת היא שזה לא מצחיק.
זה בכלל לא מצחיק.

כי האמונה שאין לנו ברירה,
אלא להתפרנס ממשהו שאנחנו לא אוהבים,
או האמונה שלא נוכל להתפרנס ממשהו שאנחנו מאד אוהבים,
שתיהן, הן רק אמונות.

וטבען של אמונות הוא,
שאם אנחנו מאמינים בהן, אנחנו נראה עוד ועוד הוכחות לכך שצדקנו.

אם אני מאמינה שעבודה זה סבל – אני אמצא את עצמי בעבודות שמביאות לי סבל.

אבל אם אני מאמינה שהדרך הכי טובה שלי להתפרנס, היא לעשות את מה שאני אוהבת –
זה מה שאני אראה ואחווה בחיים שלי:
פרנסה שאני מאד אוהבת (ושהייתי עושה גם אם היה כסף בשפע).

אמונה תמיד תגשים את עצמה ותוכיח לנו שצדקנו.
אז במה תרצו להאמין?

אבל זה לא הכול.
נחזור רגע לעניין ה’לשנוא את מה שאני עושה מול המחשב’.
במהלך השנים שאני מלווה אנשים בשיפור ראייה ובריאות העיניים,
חזיתי במקרים קיצוניים של התדרדרות ראייה מהירה,
במיוחד בסיטואציות כאלה, שבהם אנשים שנאו ממש את מה שהם עשו (מול המחשב)

זה יכול להיות קשור לכך שהבוס שלי מעצבן אותי – ובגלל זה אני סובלת מהמשימה.
זה יכול להיות שאני חושבת שזו משימה דבילית – וזה מוציא אותי מדעתי לעשות דברים דביליים.
יכול להיות שפשוט אני רוצה כל כך לעבוד במשהו אחר,
ואני עושה עכשיו משהו כאן, בעוד הלב שלי במקום אחר.
ויכול להיות שהמשימה הזו עכשיו מול המחשב היא פשוט סיוט מתמשך,
סתם כי משעמם להכניס מספרים לטבלאות, או כי זה מרגיש סיזיפי.

אז מה עושים?
אקהרט טולה, המורה הרוחני הידוע (‘כוחו של הרגע הזה’ ועוד…) אומר:
אם אתם לא אוהבים את הסיטואציה שבה אתם נמצאים,
יש לכם 3 אופציות:
אופציה ראשונה: ללכת/לברוח/לעזוב.
אופציה שניה: לנסות לשנות את הסיטואציה.
אבל לא תמיד אפשר… ואז מגיעה ה-
אופציה שלישית: לקבל שזה המצב, להיכנע ולהתמסר.
זה לאו דווקא משמח, אבל יש בזה הקלה.

מה שכל כך מאמלל אותנו (וגם הורס את העיניים),
זו ההתנגדות, זו המלחמה הפנימית שלנו עם המצב.

זה לא המציאות שהורסת לנו את העיניים,
זו המלחמה שלנו אתה.
ואולי הגיע זמן לשלום.

סגירת תפריט