ללחוץ, לשייף, לחתוך או להחליף – זה מצויין בנגריה, פחות בעיניים

משלל הפניות והשאלות שאני מקבלת,
יש לעיתים שאלות על טיפולים שונים.

“ענת, מה את אומרת על הניתוח לייזר הזה? אומרים שהוא פחות מסוכן”
או
“ענת, מה דעתך על השיטה הזו שבה ישנים עם עדשות שלוחצות על העיניים בלילה?”
או
“ענת, הרופא הציע לי לעבור ניתוח החלפת עדשה, כדי להסיר משקפיים, מה דעתך?”

דעתי היא ש:
ללחוץ, לנסר, לשייף, לחתוך או להחליף,
אלו דברים שמצוינים בנגריה, או במוסך.

אבל הגוף שלנו לא עשוי מעץ ולא ממתכת,
אתם מצפים שהגוף (או העיניים) יגיב כמו מכונית? כמו פיסת עץ?
הוא לא. זה לא עובד ככה.

יש סיבה לכך שהעין שלכם למשל היא קצרת ראייה,
הסיבה היא פנימית, נפשית ואולי גם יש סיבות נוספות,
כמו קריאה מרובה מאד.
אבל אם תיקחו ותשנו בצורה כזו אגרסיבית את הראייה,
בלי דרך חזרה,
למשל: תשייפו את הקרנית (ניתוח לייזר),
או תחליפו עדשה (ניתוח החלפת העדשה),
או תלחצו כל יום על הקרנית (עדשות לילה)

אתם בעצם אומרים לגוף:
“תשמע, זה לא מתאים לנו איך שאתה בוחר להתמודד עם
המציאות הפנימית הזו. יש לנו פתרון טוב יותר”
הגוף מצדו יאמר לכם:
“אז אני אהיה חייב אם ככה להמשיך להרע את הראייה,
או שאחפש מקום אחר בגוף לבטא את עצמי”

זו הסיבה דרך אגב,
שאחוזים מאד גדולים ממי שעברו ניתוחי לייזר,
חוזרים לראייה לקויה כעבור מספר שנים.
או שהם מתחילים לסבול מבעיה גופנית אחרת
(ולא משייכים את זה כמובן לניתוח לייזר).

אבל זה לא הכול.
לאגרסיביות הזו יש תופעות לוואי מאד חמורות,
אחת מהן היא למשל שהעיניים בטיפולים האלה
עוברות סוג של טראומה.
והטראומה הזו בעיניים עלולה להביא אח”כ למחלות עיניים.
או לפגיעה למשל ברשתית.

ובנוסף לכך,
המערכות שנמצאות בגוף:
מערכת העצבים, מערכת הדם, מערכת העיכול,
המערכת ההורמונלית וכו’
כל המערכות קשורות זו בזו.
שינוי כזה אגרסיבי ותוקפני לגוף,
סביר שיגרור אחריו תגובת שרשרת,
שאולי אפילו לא תופיע בעיניים,

היא תופיע למשל בכבד
(ברפואה הסינית הכבד משויך באופן הדוק לעיניים),
או בבעיות עיכול, או בבלוטת התריס, או בראות.

לעיתים כמובן אין ברירה,
ואין מה להפסיד.
ותודה לאל שיש את הטכנולוגיה שמאפשרת
על ידי ניתוחים להציל לעיתים את הראייה.

אבל אני מדברת כאן על מקרים שבהם יש ברירה.
ואנחנו לוקחים עין בריאה וגוף בריא,
ובצורה אגרסיבית משנים אותו.

מי שהקשיב לעיניים שלו,
לא יוכל כבר לעשות את הדברים האלה.
מי שהקשיב לעיניים כבר יודע:
ללכת נגד העיניים – זה ללכת נגד עצמי.

וללכת עם העיניים, עם מה שהן מבקשות,
עם מה שהן מראות לנו על עצמנו –
זו גם הדרך שלנו לעצמנו.

אנחנו מגלים שמה שהעיניים רוצות,
זה בדיוק גם מה שאנחנו רוצים.

סגירת תפריט