המתנה שמאחורי הפזילה

“מתנה?”
אתם שואלים בתמיהה, אחרי שקראתם את כותרת המייל…
“הפזילה, זו הצרה הכי גדולה שיש לי בחיים!”

אמרתי שיש מתנה,
לא אמרתי שאתם מודעים למתנה הזו עדיין.

אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי כשהתחלתי לדבר עם העיניים,
היה בהקשר של פזילות.

עד אז הכרתי תרגילים שונים לפזילות,
תרגילים שעזרו קצת כשהמצב היה מינורי,
ועזרו פחות במצבי פזילה חריפים.

מה שגיליתי היה,
שהפזילה בעצם מייצגת משהו עמוק הרבה יותר.
הפזילה היא בד”כ ביטוי של חלק עמוק בתוכנו שאסור לו להתקיים.
חלק בתוכנו שאנחנו למעשה לא חיים אותו.

ומה שעוד גיליתי היה,
שהדרך היחידה לרפא פזילה באמת,
היא מבפנים – מתוך העולם הפנימי.
להסכים לחלק הזה בתוכנו.

וזה הרבה פעמים לא קל. צריך ממש לרצות את זה.

אבל, מה שמאד מרתק בנושא הזה,
זה הדיוק שבו העיניים אומרות לנו איך הן רוצות שנעבוד איתן.
מה רוצה עין ימין, ולמה זקוקה עין שמאל.

סגירת עין למשל, יכולה להיות אלימה מאד,
ולפעמים היא ההיפך ממה שהעיניים צריכות.

אבל איך יודעים?
צריך לשאול את העיניים.

באלימות זה לא עובד,
בחוסר הקשבה זה לא עובד.
זו חייבת להיות עבודה עדינה וסבלנית

הנה כאן בסרטון, אני מסבירה עוד,
על עבודה עם פזילות ועם ראייה כפולה.