איך לעזאזל מתמידים בתרגול ???

לפעמים כשאני פוגשת מישהו מכם,
ומתחילה שיחה על תרגילי העיניים
אז אני שומעת:
“טוב, את בטח מתרגלת כל יום…”

אז יש לי חדשות בשבילכם,
גם לי ממש קשה להתמיד בתרגול.

וזה למרות שאני אוהבת את תרגילי העיניים
מאד…
וגם מכירה ממש ממש המון תרגילים,

וגם אני יודעת כמה הם טובים ומשפרים.
ואני גם אוהבת מאד את העיניים שלי,
ורוצה לעשות להן טוב,
ובכל זאת…

השוטף שוטף אותנו…

והחיים כל כך עמוסים,
גם פיזית וגם נפשית,

וכמה קשה לנו להטמיע הרגלים כאלה,
שבטווח הקרוב לא נותנים לנו הרבה,
אבל לאורך זמן הם ממש עושים שינוי מבורך.

אז נכון, זה קשה,
אבל יש טריקים שממש יכולים לעזור לנו
להטמיע הרגלים כאלה
שאנחנו כל כך רוצים להכניס לחיים.

אז קבלו בבקשה מידע גאוני שיעזור לכם:
(זה בהשראת הספר The Power of Habit של Charles Duhig)

לכל הרגל יש 3 חלקים:

הטריגר

הרוטינה

והפרס.

למשל: הרגל צחצוח השיניים שלי:
הטריגר – אני מחליטה ללכת לישון (בערב),
הרוטינה – אני הולכת לצחצח שיניים.
הפרס – אני מרגישה נעים בפה, וחשה שהשיניים שלי נקיות ובריאות.

הנה עוד דוגמה להרגל בוקר:
הטריגר – אני מכינה לי קפה שחור
הרוטינה – כשהקפה מוכן אני מוציאה מהארון את קופסת העוגיות.
הפרס – טעים לי מאד הטעם של הקפה עם העוגייה.

 

הבנתם, נכון? זה פשוט.

עכשיו, מה הקטע המדהים בכל הסיפור הזה?
שכשרוטינה מסוימת נהפכת להרגל,
קורה משהו מטורף במוח,
ואנחנו עושים את הרוטינה כבר בלי לחשוב עליה,
אשכרה על אוטומט.

 

בלי להתלבט, בלי לחשוב,
כמו רובוט – פשוט עושים.

 

ומה גורם לרוטינה להפוך להרגל?
החזרתיות.
כשעושים יום אחרי יום… ככה איזה 3 או 4 שבועות,

זה נחרט במוח מספיק עמוק.

אבל !!!!!!!
בתנאי, שהטריגר הוא אותו הטריגר כל יום,
ושיש פרס מספיק שווה בסוף.

ולכן, בזמן האחרון,
בהקשר של התרגול לעיניים,
אני מאד מדגישה:

את תרגילי העיניים תצמידו למשהו קבוע,
תחליטו כמה זמן תרגול אתם הולכים לעשות כל יום,
5 דקות או 10 או 45 דקות…
ותחפשו את הטריגר.
הנה כמה דוגמאות:

אחרי הקפה של הבוקר,
או
ברגע שחזרתם מהעבודה ועשיתם לכם משהו לשתות,
או
כשגמרתם לפזר את הילדים למסגרות, בבוקר.

אותו הטריגר כל יום.
ואותו זמן תרגול כל יום
(לכן חשוב להתחיל בזמן הגיוני, אפילו 5 דקות).

והפרס?
אם התחושה אחרי התרגול היא נפלאה,
אז זה פרס נהדר,

ואם זה לא,
אז תמצאו פרס אחר.
משהו שאתם ‘מקבלים’ כשסיימתם את הרוטינה.
למשל 5 דקות של שכיבה חסרת מעש על הספה,
או
קפה,
או
לבלות עם הכלבה שלי 5 דקות… בליטופים ומשחקים.

זהו,
קדימה להתנסות.
4 שבועות.
ויש לכם הרגל ביד,
שלא מצריך שום חשיבה והתמדה וכוח רצון.

וכשיש חופש, וסדר היום מתהפך?
אז בסדר לא לעשות.

ואז כשתרצו לחזור להרגל,
חפשו את הטריגר מחדש… והיצמדו אליו.

בהצלחה,
ואני מחכה לתגובות ולסיפורי הצלחה.

 

סגירת תפריט